כחמישה מיליון תושבים מחוסנים במדינת ישראל, המשק נפתח לרווחה ואפילו אוהדי הכדורגל חוזרים לאט לאט למגרשים – ישראל מתחילה לחזור לחיים.
אך למרות כל האופטימיות ושחרור הרסן מהמשק הישראלי, עדיין קיים חשש לפתוח את השמיים ולספק לישראלים את האפשרות לצאת לחופשות מחוץ לגבולות ישראל, הסיבה לכך? התפשטות זני הקורונה החדשים במחוזות העולם.
ישנם זנים רבים שנוצרו מהנגיף הארור מה שמעיב על אווירת האופטימיות שנוצרה בעקבות החיסונים של מודרנה, פייזר, ספוטניק, ג׳ונסון אנד ג׳ונסון ועוד. חלק מן אותם זנים מדבקים יותר מנגיף הקורונה המקורי ובכך דורשים מתושבי העולם להמשיך לעסוק בשאלה ״איך מנצלים את משבר הקורונה?״.
אך האם באמת יש חשש לדאגה או שמה החיסונים יעילים גם כנגד מוטציות הנגיף? האם אנחנו עדיין רחוקים מעולם ״נורמלי״? כרגע נוכל לענות רק על חלק מן השאלות (כמו שהתרגלנו בתקופה הזאת).
איך נוצרים הזנים החדשים?
מטרת הנגיף היא להתפשט בכמה שיותר יצורים חיים (בני אדם במקרה של הCovid 19) אך לעיתים הנגיף אינו מצליח להתרבות ולהדביק מספיק תאים בגוף. הנגיף עובר מוטציה כדי להפוך למדבק יותר ולשרוד בתנאים קשים יותר מבעבר.
מוטציה מתרחשת בכל נגיף ולכן אין פלא שגם נגיף הקורונה עבר מוטציות רבות, ההשערה היא שהנגיף נותר בגופם של מחלימים שהספיקו ליצור נוגדנים לנגיף ובכך הנגיף עבר מוטציה ששינתה אותו וגרמה לו להדביק אוכלוסיה נוספת בתור המוטציה.
מה הם הזנים החדשים של הקורונה והאם הם נמצאים בישראל?
הזן הראשון שאליו אתייחס הוא גם הזן הפופולרי ביותר המוטציה הבריטית של נגיף הקורונה, למרות השם של הזן אי אפשר לדעת בוודאות האם המוטציה הזאת (או כל אחת אחרת) אכן התפתחה בבריטניה (או בכל מדינה אחרת שמוטציה נושאת את שמה) אך הזן נקרא כך בשל שהתגלה כאשר התפשט בממלכה המאוחדת.
המוטציה נחשבת כמדבקת הרבה יותר מהנגיף המקורי ואלימה יותר כלפי צעירים, למרות זאת פייזר, מודרנה וחברות נוספות בעלות חיסונים טוענות כי החיסון שלהן יעיל גם כנגד המוטציה הבריטית.
המוטציה הבריטית התפשטה בישראל לפני ובזמן הסגר השלישי וגרמה לנדבקים רבים בקרב צעירי מדינת ישראל, אך מבצע החיסונים הישראלי עזר להדוף את התפשטות הנגיף הבריטי במדינה.
עוד זנים של הקורונה שהדאיגו את מערכת הבריאות בישראל הם הזנים האמריקאים – המוטציה הניו יורקית והקליפורנית, ישראלים רבים שבו מארצות הברית גם בזמן שהשמיים היו סגורים – ואכן התגלה מקרה של המוטציה הניו יורקית בישראל. סביב המוטציות הללו ישנה עמימות בהקשר יעילות החיסונים.
זן תקשורתי אך פחות נפוץ בישראל הוא הזן הדרום אפריקאי הגורם לחשש רב בעולם, פייזר כבר הוציאו הודעה שכנראה יעילות החיסון שלהם יורדת לאחוזים נמוכים יותר כנגד המוטציה הדרום אפריקאית והחיסון של אסטרה זינקה יעיל אף פחות. בישראל התגלה מקרה של המוטציה אך לא נראה שהזן התשפט באופן מורחב במדינתנו נכון לשעה זאת.
הזן האחרון שאני רוצה לדבר עליו הוא הזן הברזילאי, הזן התגלה בטוקיו שביפן לאחר שכמה תיירים יפנים חזרו מטיול באמזונס אשר בברזיל, גם הזן הנ״ל מתפשט בקצב מסחרר ברחבי העולם ואין מידע מספק לגבי יעילות החיסון כנגדו, אך ידוע שהזן מדביק גם אצל מחלימים.
זנים נוספים שקיימים בעולם הם: המוטציה הדנית, המוטציה הגרמנית, המוטציה ההולנדית וכנראה הם לא הזנים האחרונים שנגלה בחודשים הקרובים.
לסיכום, האם המוטציות מעקבות אותנו בחזרה לשגרה?
זה נכון שיש ברשותנו את האפשרות לעשות הרבה דברים שלא יכולנו לעשות לפני חודש כמו ללכת למסעדה או לצפות במשחק כדורגל, אך כמובן שיש עוד דברים שלהם אנו מאוד מתגעגעים.
המוטציות מעקבות אותנו זה נכון, וכנראה שהחיילים המשוחררים הטריים יתקשו לטוס לטיול הגדול שלהם בזמן הקרוב גם בגלל החוסר בחיסונים במדינות העולם אך גם החוסר ידיעה לגבי יעילות החיסונים כנגד המוטציות השונות.
כל שנותר לנו הוא להחזיק אצבעות שהמדע ינצח גם את הקרב הזה ובמהירות האפשרית.
